נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי הוא דמות מקראית המופיעה לראשונה בספר מלכים א. בבעלות נבות היה כרם בשכנות לאחוזתו של אחאב מלך ישראל. אחאב ביקש לצרף את השטח לאחוזתו ולהפכו לגן ירק. הוא פנה אל נבות בהצעה לרכוש ממנו את הכרם תמורת כרם טוב יותר וגם תמורת כסף, על פי בחירתו. נבות סירב מפני שהכרם היה נחלת אבותיו. אחאב חוזר לביתו "סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי".
על מנת להיפטר מנבות דרשה איזבל אשת אחאב מזקני עירו לטפול עליו אשמת שווא של פגיעה בכבוד המלכות, להעמידו למשפט בליווי עדי שקר, ולגזור עליו מוות. נבות הועמד לדין, נמצא אשם ונסקל למוות. אחאב הלך לרשת את הכרם אך שם חיכה לו אליהו הנביא וניבא לו נבואת חורבן.