ואן גוך תקופה הולנדית

עבודתו של וינסנט ון גוך, צייר הולנדי שהשתייך לזרם הפוסט-אימפרסיוניסטי, היא התגלמות הספונטאניות הרגשית בציור. הוא היה הבכור מבין שישה ילדים ונולד ב-30 במרס, 1853 לכומר פרוטסטנטי, שחי בחרוט זונדר שבהולנד. ידוע שון גוך נטה למצבי רוח והיה חסר מנוחה כל חייו. הוא הרבה לקרוא, היה רהוט בדיבורו וצבר ידע רב, עובדה שבאה לידי ביטוי ביותר מ-700 המכתבים שכתב לאחיו, תיאו. המכתבים התפרסמו ב-1911 ומהווים תיעוד של חייו של ון גוך.כשהיה בן 16 נשלח ון גוך לעיר האג שבהולנד, לעבוד אצל דודו, שהיה שותף בחברה בינלאומית של סוחרי אמנות. הוא למד שם ציור אצל אנטון מוב. כיוון שהתקשה ליצור קשר טוב עם הקונים, נשלח לסניף הלונדוני, עד שהכול דחו אותו משום שהרבה לדבר על גסות הרוח והנהנתנות של העשירים. הוא החל לקבל הכשרה לכמורה אוונגליסטית, אך עד מהרה עזב את לימודיו אלה והיה למטיף פשוט בקרב כורי הפחם. בהיותו בן 27 גילה את ייעודו האמיתי - להיות אמן.בשובו להולנד צייר את ציורו המפורסם ביותר מאותה תקופה, אוכלי תפוחי האדמה, שצויר מתוך גישה הומניטארית. זהו ציור כהה וקודר, המציג את עוניים ואומללותם של האנשים. ון גוך כתב על עבודתו זו, "ניסיתי להדגיש את העובדה שהאנשים שאכלו תפוחי אדמה לאור עששיות, חפרו באדמה במו ידיהם כדי להשיג אותם".באותה שנה עקר לבלגיה והחל ללמוד שם באקדמיה לאמנות. הוא נכנס לכיתה לבוש בגלימת הפרווה שלו, שהופיעה ברבים מדיוקניו העצמיים והפכה לסמל שלו. המורה סבר שמשיכות המכחול של ון גוך "כבדות מדיי" וון גוך עזב את האקדמיה ביומו השני שם. כשהיה באנטוורפן, הושפע מעבודותיו של פיטר פול רובנסומעבודותיהם של יוצרי הדפסים יפניים, כמו הוקוסאי (1760-1849):

אוכלי הבולבוסים (או אוכלי תפוחי האדמה) (בהולנדית: De Aardappeleters) הוא ציור של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. ואן גוך צייר את הציור באפריל 1885 בנינן (Nuenen) שבהולנד. הציור שמור כיום במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.כשצייר ואן גוך את הציור, הוא ניסה ליצור יצירה מרשימה. במרץ ובתחילת אפריל 1885 הוא יצר גרסאות ראשוניות לציור והתכתב עם אחיו, שלא התרשם מעבודותיו באותו זמן או מסקיצות הציור שווינסנט שלח לו. הוא עבד על הציור מ-13 באפריל עד תחילת מאי, אז היה רוב הציור מוכן, למעט שינויים קטנים שעשה בו באותה שנה.ואן גוך אמר שהוא רצה לתאר איכרים כפי שהיו באמת:רציתי להעביר שהאנשים שאוכלים תפוחי אדמה תחת אור מנורת הנפט, השתמשו באותן ידיים שאיתן נטלו את האוכל לצלחת ואכלו, גם כשעבדו את האדמה ואספו את תפוחי האדמה – כך שהם הרוויחו את המזון ביושר.– וינסנט ואן גוךלדבריו, הוא בחר בכוונה בדמויות גסות ושאינן יפות מראה, תוך מחשבה כי בחירתן תהיה טבעית לעבודתו זו בגלל חזותן הלא-מפונקת.ביצירה זו, כברוב יצירותיו של ואן גוך מאותה תקופה, משתקפת השפעתו החזקה של ז'אן-פרנסואה מילה, אך גם התחושה הדתית העמוקה שפיעמה בוואן גוך. הקומפוזיציה הקלאוסטרופובית של היצירה משקפת גם את תחושת היעדר התקווה שקיננה במושאי הציור ובתוכו של ואן גוך.
תֵאוּר:וינסנט ואן גוך תיאר שהצרות של פועלים אשר בזבזו את חייהם ביצוע מפרך-מדכאת עבודה. ידיו נעו באופן אוטומטי בעודו בוהה במבט ריק לפניו. ואן גוך בילה יום אחר יום עם האנשים האלה. הוא רצה להביא אותם לידיעת תושבי העיר, אשר לא היו מודעים לעצם קיומם. ואן גוך גם הוקסמם מהאיכרים שעבדו את האדמה. הוא עשה רישומים שלהן לחפור, ניכוש עשבים, מה שהופך לחציר, ותפוחי אדמה קציר. במוזיאון יש ציור של איכר מתכופפת סלק צמח. הדמות שנקבעה משרד, קווים בגיר שחור. הדגש הוא בעיקר על הידיים ביצוע המשימה המפרכת. מועדי הגיליון מ -1885, השנה שבה ואן גוך צייר אוכלי תפוחי האדמה המפורסמת שלו. תאריך יצירה: 1884 שמן על בד על לוח
תֵאוּר: גורדינה דה גרוט היה אחד מבנות משפחת גרוט דה, שדגמנה עבור אוכלי תפוחי האדמה. גורדינה היתה המודל האהוב של ואן גוך נונן, ולפחות 20 מחקרים של אותה ידועים להתקיים. דיוקן זהו אחד הבודדים האמן חתם. הוא כמעט בוודאות שהוכרו גורדינה את סוג איכרה שהוא מעריץ בעבודת האליל שלו ז'אן-פרנסואה מילה: '. גס, פנים שטוחות, מצחם נמוך ושפתיים עבות, לא חד אבל מלא תאריך יצירה: במרץ 1885 - 1885 מיקום: נונן, הולנד סוּג: צִיוּר קישור חיצוני: ראש של אישה מוזיאון ואן גוך, אמסטרדם (קרן גוך וינסנט ואן)
Credits: All media
This user gallery has been created by an independent third party and may not always represent the views of the institutions, listed below, who have supplied the content.
Home
Explore
Nearby
Profile