מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.
המלחמה התנהלה בין הבולשביקים ותומכיהם הצבא האדום לבין קואליציה רופפת שהורכבה ממלוכנים תומכי המשטר הישן, אס. ארים ימניים, ליברלים ואחרים. בנוסף אליהם השתתפו במלחמה כוחות נוספים שלא היו קשורים בצד מסוים, אך לעיתים קשרו בריתות זמניות עם מי מהצדדים כגון הצבא השחור האנרכיסטי באוקראינה או הצבא הירוק שהורכב מאיכרים שמרדו בשלטון. עליהם יש להוסיף ערב רב של כוחות קטנים שחלקם פעלו באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם צד זה או אחר. כמו כן, פלשו לרוסיה כוחות זרים ממדינות ההסכמה שהשתלטו על חלק מהנמלים.
המלחמה נמשכה 6 שנים והסתיימה רשמית ב-17 ביוני 1923 – עת הניחו את נשקם הכוחות הלבנים האחרונים במזרח המדינה בהנהגתו של גנרל אנטולי פפלייב. הקרבות האינטנסיביים התרחשו בין השנים 1918–1920.