מלחמת סקונה הייתה חלק ממלחמות הצפון, בהן היו מעורבים איחוד דנמרק-נורווגיה, מרקיזות ברנדנבורג, ושוודיה. מלחמת סקונה התקיימה בין השנים 1675 עד 1679, בעיקר באזור סקונה אשר באזורים שהשתייכו באותה העת לאיחוד דנמרק-נורווגיה, בקרבת הגבול עם שוודיה וכמו גם בצפון גרמניה.
המלחמה נגרמה כתוצאה מהמעורבות של שוודיה במלחמת הולנד–צרפת. במסגרת מלחמת הולנד-צרפת, בחרה שוודיה להילחם יחד עם צרפת נגד מספר מדינות אירופאיות. בעקבות כך הרפובליקה ההולנדית, אשר הותקפה על ידי צרפת, ביקשה את תמיכת איחוד דנמרק–נורווגיה. לאחר התלבטויות לבסוף, במהלך שנת 1675 החליט מלך דנמרק כריסטיאן החמישי ליזום פלישה לאזור סקונהלנד, בעוד שהכוחות השוודים היו עסוקים בקרבות שבוצעו בברנדנבורג.
המטרה של איחוד דנמרק-נורווגיה הייתה להחזיר לשליטתם את השטחים של מחוז סקונה, שהועברו לשליטת שוודיה במסגרת אמנת רוסקילדה. אף על פי שהמתקפה של כוחות איחוד דנמרק-נורווגיה זכתה בתחילה להצלחה רבה, במסגרת ההתקפות שבאו בהמשך, הצליחו הכוחות השוודים תחת הנהגת המלך השוודי קרל האחד עשר להשתלט על האזור מחדש.
בסוף המלחמה ספג הצי השוודי הפסדים בים, הצבא של איחוד דנמרק-נורווגיה הובס בסקונה על ידי הכוחות השוודים, והכוחות השוודיה ספגו גם הפסדים בצפון גרמניה מצד הכוחות של מרקיזות ברנדנבורג.