ויק מוניז

ויק מוניז. הוא אמן ברזילאי העוסק בעיקר בצילום. בתחילת דרכו עסק בפיסול, אולם מצא עניין גובר והולך בצילום עבודותיו, ולאחר מכן התמקד בצילום. מוניז יוצר בעיקר סדרות, ומשתמש בחומרים יומיומיים ומפתיעים ביצירותיו כגון: יהלומים, סוכר, חוטים, סירופ שוקולד, אבק וזבל. עבודותיו של מוניז מציגות תעוזה ואירוניה ומרבות להתייחס לתרבות הפופ ולתולדות האמנות. עבודתו זוכה להצלחה מסחרית וכן להערכת הביקורת.
בצעירותו עסק מוניז בעיצוב לוחות מודעות בברזיל, והחל את הקריירה האמנותית שלו עם הגיעו לניו יורק ב 1983. בניו יורק פגש מוניז את סנדי ציקס והם החליטו לתכנן את תערוכת היחיד הראשונה של מוניז. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה ב-1988 ובה הציג עבודות פיסול. לאחר מכן החל להתנסות בצילום וציור, עד שלבסוף שילב בין השניים בסדרה "ילדי סוכר" שבה צילם מוניז משפחות של עובדים במטעי הסוכר באי הקריבי סנט קיטס. ולאחר מכן צייר בעזרת סוכר את דיוקנותיהם, וצילם את הציורים. את הצילומים הציג במוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק ב-1997.
בשנת 2010 ביימה לוסי ווקר סרט תעודה אשר הציג את עבודתו של מוניז באחד מהמזבלות הגדולות בעולם, Jardim Gramacho, בפאתי ריו דה ז'ניירו. הסרט היה מועמד לפרס האוסקר עבור הסרט תיעודי הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה ה-83.