מבצר ג'איסלמר הוא מבצר עתיק בעיר ג'איסלמר בצפון-מערב מדינת ראג'סטאן שבצפון-מערב הודו. הוא נחשב לאחד ממעט "המבצרים החיים" בעולם, שכן כמעט רבע מאוכלוסיית העיר העתיקה עדיין שוכנת בתוך כותלי המבצר. ברוב ההיסטוריה בת ה-800 שנים שלו, היה המבצר העיר ג'איסלמר. ההתיישבויות הראשונות מחוץ לחומות המבצר, שנועדו לענות על צורכי האוכלוסייה הגדלה של ג'איסלמר, קמו במאה ה-17.
מבצר ג'איסלמר הוא המבצר השני בגודלו בראג'סטאן, ונבנה בשנת 1156 על ידי הרוואל הראג'פוטי ג'איסל, מקור שמו של המבצר, ועמד בצומת דרכי מסחר חשובות.
החומות המאסיביות של המבצר בנויות מאבן חול צהובה וצבען חום-צהבהב במהלך היום, הדוהה לזהב-דבש עם שקיעת השמש, ובכך מסווים את המבצר במדבר הצהוב. מסיבה זו הוא ידוע גם בכינוי סונאר קווילה או המבצר הזהוב. המבצר ניצב בתוך ים החולות הנרחב של מדבר טהאר הגדול בגבעת טריקוטה. הוא ממוקם כיום לאורך הקצה הדרומי של העיר הנושאת את שמו. המיקום הדומיננטי שלו על ראש הגבעה הופך את המגדלים הרחבים של ביצוריו גלויים ממרחק קילומטרים רבים מסביב.
בשנת 2013, במושב ה-37 בוועדת המורשת העולמית שהתקיימה בפנום פן בקמבודיה, הוכרז מבצר ג'איסלמר, יחד עם חמישה מבצרים נוספים של ראג'סטאן, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כקבוצת מונומנטים הקרויה מבצרי הגבעות בראג'סטאן.